קרן הבניין

כשהרב כהנמן בשעתו בנה את המבנה של ישיבת פונביז', היו לו שלושים בחורים בישיבה, והוא בנה מקום ענק, כולם צחקו עליו, והוא אמר להם: "אתם תראו שבסוף יהיו כאן שלש מאות…" גם כאן זה עוד יקרה בעזרת ה'.

לבנות בנין זהו פרוייקט במימדים אדירים. מהיכן המימון?
"את התוכניות ותחילת הבניה מימנתי מדירה שאבא זצ"ל
השאיר לי בתל אביב, הישיבה הרי קרויה על שם אביו, והוא מאד העריך את הדבר והשאיר את הדירה עבור הישיבה. משם והלאה כל יתר המימון הוא רק מתלמידים שקנו מטרים, הם או קרוביהם. למעשה, זה ממש כמו בתחילת ימי הישיבה, הבחורים הם שבונים את המקום… כרגע המצב הוא שאנחנו צריכים עוד סכום גדול כדי לסיים את השלד, ואני מקווה שבאמת כל אחד יתן יד ויעזור, כדי שנוכל סוף סוף להיות במקום משלנו.

בניין הישיבה החדש

הגענו לקצה גבול הקיבולת מבחינת המקום והמיטות. מכניסים עוד מיטת קומותיים ועוד אחת, אלו תנאים מאד לא נוחים…ועיקר הבעיה היא שבזמני עומס אנחנו צריכים לשכור דירות, וזה לא טוב לבחורים. המצב הרצוי הוא שכולם יהיו ביחד.

יש כמובן גם את הענין של השכירות, אנחנו משלמים כבר שנים סכומי ענק על שכירות, הישיבה צריכה סוף סוף מקום משלה.

"בסייעתא דשמיא התחלנו לבנות בנין גדול, ישר על כביש הגישה לנאות הפסגה, ושם יהיה מקום אם ירצה ה' לשלוש מאות בחורים.

מביא המדרש: משל למלך שהייתה לו בת יחידה. בא אחד המלכים ונשאה. ביקש לילך לו לארצו וליטול את אישתו. אמר לו אביה: “ביתי שנתתי לך יחידה היא. להיפרד ממנה איני יכול. לומר לך אל תטלה גם איני יכול מפני שהיא אישתך. אלא טובה זו עשה לי שכל מקום שאתה הולך, עשה לי קיטון (חדרון) שאגור אצלכם.” כך אמר הקב”ה לישראל, נתתי לכם את התורה, להפרד ממנה איני יכול, לומר לכם אל תקחו איני יכול. בכל מקום שאתם הולכים, עשו לי בית אחד שאגור בו “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”.

אדם קונה את התורה ואינו יודע מה הוא קונה, את הקב”ה בכבודו ובעצמו. “ומשה לא ידע כי קרן עור פניו”.